שלוש דרכים שבהן השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים

פורסם בתאריך | 5 בינואר 2014 | אין תגובות | תגובות בפייסבוק

שלוש דרכים שבהן השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים

מבוסס על מטלת מנחה בקורס 'אוכלוסיה מעורבת: מגעים בין יהודים לפלסטינים בתקופת המנדט', אוניברסיטת חיפה.

הדרך הראשונה הנזכרת במאמר, שבה השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים במהלך המרד, היתה ליצור קשרים עם האופוזיציה שהיתה לתנועת המרד בתוך החברה הפלסטינית בלאו הכי. ראע'ב נשאשיבי ופח'רי נשאשיבי התנגדו בשלב מסויים למרד ולאופן ניהולו בידי חאג' אמין אל-חוסייני. פח'רי עבד אלהאדי היה שודד דרכים, שהצטרף למרד בתחילתו, אולם ברח בשלב מוקדם וחזר בתחילת 1938. באותו זמן הוא יצר קשרים עם נשאשיבי והצטרף לאופוזיציה. הוא לקח חלק במאבק המזוין כנגד המרד וכנגד המורדים. מורדים רבים היו מהמעמד הכפרי הנמוך, וניצלו את המרד על מנת לשנות את הסדר החברתי המסורתי ולשפר את מעמדם בחברה. אנשי הכפר קטנה התמרדו נגד אדוניהם מאבו-גוש, הכפריים באזור שכם השתלטו על שכם וכפריים באזור החולה ניסו במהלך המרד לדחוק את בעל האדמות שעיבדו משכבר. בתגובה, אימצו רבים מהמוח'תארים, העירוניים, האפנדים וראשי הכפרים את עמדות האופוזיציה כנגד המורדים. ביניהם ניתן למנות, למשל, את כאמל חוסיין אפנדי מהחולה, אחמד אלשכעה משכם, ראשי העיריות של יפו, עזה ובית-לחם ואחרים. מורדים אחדים פרשו משורות המרד בשל סכסוכים פנימיים שנתגלעו בין מנהיגים שונים של המרד, סכסוכי דמים ומלחמות יוקרה בין חמולות. היו כפריים שהתנגדו למרד בשל האלימות שהפנו כלפיהם המורדים או בשל עונשים קולקטיביים שהטילו הבריטים על כפרים שלמים.
שילוב כל הגורמים הללו יחד דחק את אנשי האופוזיציה להסתייע בהגנה. הפנייה של גורמי האופוזיציה אל ההגנה נבעה מהצורך שהיה להם להעזר בה בכדי להביס את המורדים – אם בשל חשש ממשי לחייהם, אם בשל חשש למעמדם הפוליטי, אם בשל חשש למעמדם החברתי ובשל החשש משינוי הסדר החברתי הקיים, ואם בשל רצון לבצע נקמת דם. הסיוע שההגנה הציעה לאופוזיציה הפלסטינית היה בעיקר כספי. בנוסף, סיפקה להם ההגנה מדי פעם כלי נשק, ובמקרים אחרים היוותה גורם מתאם ומתווך בין אנשי האופוזיציה לבין השלטונות הבריטיים. באופן זה, בתיווך של ההגנה, עזרו אנשי האופוזיציה לכוחות הבריטיים לנטרל יחידות או פעולות של המורדים, באמצעות מידע מודיעיני ממוקד. ההגנה העבירה הלאה, אל הבריטים, את המידע שהעבירו להם אנשי האופוזיציה, ובזכותו יכלו הבריטים לבצע מעצרים ופעולות מנע ולסכל מבצעים של כוחות המרד.

הדרך השניה שבה השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים במהלך המרד, היתה ליצור קשרים עם אנשים פרטיים, על בסיס קשרים אישיים איתם. אנשים שביקשו למסור מידע על מורדים מתוך רצון לנקום בהם העדיפו לפנות אל יהודים שהכירו מאשר אל קצינים בריטים זרים, או אל שוטרים ערבים שהיו עלולים לדווח על כך למורדים. אחרים מסרו מידע מתוך תמימות ומתוך חוסר עניין לאומי ופוליטי, ועשו זאת תמורת טובות הנאה ובגין מניפולציות כאלה ואחרות, שהמפעילים היהודים הפעילו עליהם. כך, למשל, העבירו אנשי ההגנה כסף לידיו של רועה זקן על מנת שיוכל לשלם מוהר ולשאת אישה. כך גם עזרו לרפא מוח'תאר שחזר תשוש וחולה משבי אכזרי בידי המורדים, או הסיעו בג'יפ ילד שהוכש על-ידי נחש לבית החולים. נתן פיש נתן עצה לפועל שעבד במחיצתו, ובזכותה לא הוחרמה חרב שהועברה לו בירושה מאביו. גיורא זייד הפגין יחס הגון כלפי אישה שנתפסה בגניבה ועוד.
כל המקרים הללו יצרו קשרים פרסונליים בין "מפעיל" יהודי לבין "מודיע" פלסטיני. הפלסטינים חשו הערכה והוקרת תודה כלפי היהודים שהטיבו עמם בדרך זו או אחרת, והביעו את תודתם ואת הערכתם באמצעות מסירת מידע שהיה ברשותם. במקרים אחרים, מסרו פלסטינים מידע תוך שיחת רעים בינם לבין ידידיהם היהודים, מבלי שהיו מודעים לעובדה שהיו למידע הזה השלכות מבצעיות ושהיתה לו חשיבות עבור שירותי המודיעין של ההגנה. במקרים אחרים, שיתוף הפעולה המשיך להתבסס על טובות הנאה, כך שנוצרה מעין תלות כלכלית של אותם פלסטינים בתמיכה הכספית או החומרית שאנשי הישוב היהודי העניקו להם, והם המשיכו לספק מידע תמורת התמיכה הזו.

הדרך השלישית שבה השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים במהלך המרד, היתה פניה אל המיעוטים הדתיים. כרוזים שהופצו בקרב הדרוזים הדגישו את עובדת היותם מיעוט בין המוסלמים – בדומה ליהודים. הסוכנות היהודית יצרה קשר עם המנהיג הדרוזי סולטאן אלאטרש ועם בכירים אחרים בעדה. משפחת אבו רוכן מעוספיא קידמה את הקשרים הללו ואת ההתנגדות למרד בכלל, וההנהגה הדרוזית ככלל ביקשה להתנער מהזהות הלאומית הערבית-פלסטינית. אנשי הסוכנות עשו מאמץ להפגש עם הדרוזים שלקחו חלק פעיל במרד בראשיתו, ואנשי משפחת אבו רוכן עזרו להם בזה. בסופו של דבר, בתחילת 1937, נפגש קאסם אלדיבן, מפקד יחידת הדרוזים שהגיעה לסייע למורדים, עם אבא חושי ודוד הכהן, והסכים לפרוש מהמרד, בתנאי שההנהגה הציונית תסייע בהמשך לעדה הדרוזית. באופן דומה, עשו היהודים נסיונות גם לעורר מחלוקות ומריבות בין נוצרים לבין מוסלמים, ולגייס משתפי פעולה נוצריים לשירות ההגנה – אם כי נסיונות אלה לא הניבו תוצאות של ממש.

« הכתם הקודםהכתם הבא »

תגובות

תגובות בפייסבוק על "שלוש דרכים שבהן השתמשו חברי ההגנה כדי לזכות בשיתוף פעולה של פלסטינים"

כתוב תגובה





  • אודות

  • קטגוריות

  • תגובות אחרונות

  • כתמים אחרונים

  • להירשם לעידכונים בדוא"ל

    שלח את כתובת הדוא\'\'ל שלך ומעכשיו תקבל עידכון בכל פעם שיהיה כאן כתם חדש.