פלייליסט מומלצת: (1). עגורים ברבורים ברווזים אווזים ועורבים

פורסם בתאריך | 26 בפברואר 2019 | אין תגובות | תגובות בפייסבוק

עגורים ברבורים ברווזים אווזים ועורבים

בניתי פלייליסט של שירי עגורים, ברבורים, ברווזים, אווזים ועורבים. יש בה שלושים שירים והיא אורכת קצת פחות משעתיים. בניתי אותה על הפלטפורמה של ספוטיפיי. אם אני מבין נכון, כל אחד יכול להאזין לה משם (אפשר להוריד את ספוטיפיי לפלאפון או למחשב, או לגלוש לשם באמצעות הדפדפן) אבל רק מי שיש לו מנוי יכול להאזין לה לפי הסדר ולא בערבול אוטומטי.

רוב השירים בפלייליסט שלי הם שירי רוק, רבים מהם רוק אלטרנטיבי. כנראה שזה הבייס שלי ולשם אני בסוף חוזר. בכל זאת, יש גם להיטי פופ ואייטיז (דני סנדרסון, יוני רכטר ואפילו רמי קליינשטיין), יש ייצוג לשירי ילדים (חווה אלברשטיין, מזי כהן והקלטה נדירה אחת), ייצוג לזמר העברי (הדודאים, חבורת שהם ושלישיית המעפיל), ייצוג לזמר המזרחי (אהובה עוזרי) ולפרוגרסיב סבנטיז (אבנר קנר). חלק מהשירים הם מהמוכרים והידועים שבמוזיקה הישראלית (אגדה יפנית, בוקר טוב עולם, זה הכול בשבילך), חלקם שירים נידחים ונשכחים שיש לי חיבה מיוחדת אליהם וחלקם שירים שמצאתי עכשיו כשבניתי את הפלייליסט ולא הכרתי לפני כן.

בוודאי אין כאן את כל השירים העבריים שבהם העופות הללו נזכרים, אבל יש כאן לדעתי כמעט את כל השירים הקרויים על שמם ואת כל השירים המוכרים שהם תופסים בהם תפקיד משמעותי.

רשימת השירים:
1. ברבור – יובל בנאי
2. נחל שלי – עודד גולדשטיין (מילים: לאה גולדברג)
3. אגדה יפנית – אריאל זילבר (מילים: אהוד מנור)
4. ילדה ברבור – משה בקר
5. ברבור – נתנאלה
6. שירת הברבור – אהובה עוזרי
7. בוקר טוב עולם – אבטיפוס
8. זה הכול בשבילך – דני סנדרסון ומזי כהן
9. לאן עפים הברווזים – עמיר לב
10. ברווז על מים – דוד שאול
11. ברווזון קטון – חווה אלברשטיין (מילים: תלמה אליגון-רוז)
12. אימא אווזה – מזי כהן
13. האווזה ואפרוחיה – הקלטה נדירה
14. האווזים – אריק איינשטיין ואבנר קנר (מילים: לאה גולדברג)
15. שיר נבואי קוסמי עליז – יוני רכטר ועלי מוהר
16. העגורים – יוסי בבליקי
17. עגורים יפים – חבורת שהם (מילים: נתן יונתן, לחן: מרק פרדקין)
18. נחל שלי – שלישיית המעפיל (מילים: לאה גולדברג, לחן: סשה ארגוב)
19. שלושה עורבים – הדודאים (מילים: יעקב שבתאי)
20. העורב – רמי קליינשטיין
21. עורבים – טל גורדון
22. עורבים – דרור לביא
23. עורב – דן תורן
24. נחל שלי – צילה דגן (מילים: לאה גולדברג, לחן: דני ליטני)
25. 10 שניות – רונה קינן
26. עורב – נערות ריינס
27. עורב – קובי ויטמן
28. עורב – שגיא צורף
29. קסיוס – רונה קינן (מילים: יונה וולך, לחן: ערן צור)
30. עורב – תעני אסתר

עגורים
העגורים הם עופות נודדים גדולי אברה. לאה גולדברג חושבת עליהם כדי לייצג את המצח הלבן, היפה אך החולני, של מי שגעגועיה מדירים שינה מעיניה: העגורים נדדו הרחק ושבו ואילו אהובה נדד ולא שב. הכרתי את השיר (נחל שלי) רק בלחן של סשה ארגוב (כאן בביצוע של שלישיית המעפיל) וגיליתי שיש לו שני לחנים נוספים. השיר כתוב כבלדה מזרח אירופאית קלאסית וארגוב הלחין אותו ככזו. מצאה חן בעיני העובדה, שכשגולדברג כתבה את השיר, היא כתבה בנוסח מיושן. ארגוב הלחין אותו כאילו היה בלדה ימי-ביניימית ואילו עודד גולדשטיין, (שאת שמו לא הכרתי לפני כן), נתן לו לחן של שיר רוק מהניינטיז. כלומר, הוא חזר אחורה שני דורות, מבחינת הסגנון המוזיקלי, כפי שגולדברג, בימיה, חזרה אחורה שני דורות מבחינת הסגנון הלירי. דני ליטני, לעומת זאת, הלחין את הבלדה בסגנון של בלוז-נשמה, כמו כל שיר שהלחין אי-פעם ובפרט כמו כל השירים של לאה גולדברג שהלחין אי-פעם. (יש הרבה כאלה). צילה דגן מבצעת את הלחן שלו להפליא. בכל-זאת, אני נוטה חסד ללחן המקורי, של סשה ארגוב, שהכרתי בנעוריי המוקדמים.

את הבלדה של לאה גולדברג הצבתי בסמוך לשתי בלדות קלאסיות מהזמר העברי. נתן יונתן רואה את העגורים הנודדים ממריאים מעבר לשדות הקטל ואילו יעקב שבתאי רואה שלושה עורבים רעבים הזוממים לנקר בפגרו של אביר, שכלבו, ניצו ואשתו מגנים עליו. זהו למעשה נוסח עברי של בלדה סקוטית ימי-ביניימית.

אווזים
גם האווזים והברווזים הם עופות נודדים. גולדברג מתארת בבלדה נוספת את הערבה הבוכייה, שלא ניתן לספור את דמעותיה, המצרה על כך שהיא תקועה על פלגי מים בעוד האווזים זוכים לנדוד בעולם. אבנר קנר, בשיר היחיד שאני מכיר שכתב לאריק איינשטיין, נתן לבלדה של גולדברג פרשנות של רוק פרוגרסיבי מסוף הסבנטיז, רבוי בפנדר-רודס והמונד ובקסילופונים. הלחן שלו אוונגרדי ומאתגר, עד שלרגעים הוא נשמע כמו שיר-משחק לילדים, ובכל-זאת יש בו משהו כובש. בכל-מקרה, אריק איינשטיין הוא זמר מעולה בקנה-מידה נדיר. הוא שר כל-כך יפה שזה מכפה על המשוכות שהלחן מציב. עבור עלי מוהר, אווז הבר הטס בראש החץ מסמל את הנחישות להמשיך הלאה, להנהיג, להוביל.

ברווזים
הולדן קולפילד, לעומתו, מתבונן בפליאה באגם של סנטרל פארק בניו-יורק ותוהה לאן עפים הברווזים כשהאגם קפוא. החידה הזו מנקרת במוחו לכל אורך הרומן ושבה ועולה מפעם לפעם, כדי לסמל את הרגישות המיוחדת שלו. עמיר לב נזכר ברומן של סלינג'ר כשהוא מבקר בניו-יורק על-מנת להופיע שם וחווה את ניו-יורק עם אותו הכפור ועם אותה מלנכוליה. דני סנדרסון, ביחד עם מזי כהן, דווקא רואה בזה נס – ביכולתם של הברווזים להתגבר על החורף – ומבטיח לאהובתו שגם הם יתגברו. מזי כהן מופיעה כאן גם בשיר ילדים קטן וחמוד, על אימא אווזה ושלושת ילדיה. בסמוך לה מצאתי איזו פנינה מתוך אלבום שהוציאה האוניברסיטה העברית, באמצעות מכון המחקר למוזיקה יהודית – שירת א-קפלה של שיר ילדים על אימא אווזה המכינה דייסה לשלושת אפרוחיה. חווה אלברשטיין היא זמרת נוספת בקנה-מידה נדיר. השירה שלה היא כל-כך מופתית, שמענג לשמוע אותה שרה אפילו שיר ילדים פשוט, על ברווזון שוחה במים.

ברבורים
הנס כריסטיאן אנדרסן חשב על הברבור כעל עוף רב הוד ויפיפה. הברווזון המכוער מסמל את מי שסבל מלעג וזלזול בילדותו וזכה בפריחה מאוחרת להיות גדול ויפיפה מכל אחיו. אבל סיפור לא פחות ידוע על הברבורים הוא סיפורו של אגם הברבורים, שזכה לתהודה גלובלית בלחן של צ'ייקובסקי ובבלט שליווה אותו – הנסיכה המכושפת הופכת לברבור מדי לילה. הנסיך מתאהב בה אבל המכשף הרשע גורם לו להינשא בשוגג לבתו, הברבור השחור. כשהנסיך מבין את הטעות שעשה הוא מבקש את סליחתה של הנסיכה המכושפת ושניהם מטביעים את עצמם באגם. הסיפור זכה לתהודה מחודשת בין היתר בזכות הסרט ברבור שחור, שהיה שובר קופות ואף זכה לשבחים. נתנאלה כתבה שיר יפה מנקודת מבטה של הנסיכה הברבורה ומתוך הזדהות מודרנית עם מצבה וכמיהתה לאהבה מושיעה. להקת אבטיפוס נזכרת באגם הברבורים כשהיא שרה על אהבה בין גבר נשוי לנערה – אהבה שאיננה יכולה להתממש ואהוד מנור נזכר בו כשהוא מספר על הצייד שהורג את הברבור ומשאיר את הברבורה לבדה. (ומשום מה הוא קורא לשיר "אגדה יפנית" דווקא). יש לשיר הנפלא הזה ביצועים רבים מאוד והביצוע של אריאל זילבר, שהלחין אותו, הוא לאו דווקא הטוב ביותר, אבל חשבתי שהוא המתאים ביותר לפלייליטס הזו.

עורבים
אדגר אלן פו ראה בעורב את הסמל לאורח לא קרוא, מבעית, מבשר הבשורה המרה. הפואמה שלו היא אחת מפסגות הכתיבה האמריקאית ואחד השירים המוכרים ביותר. העורב בבלדות האנגליות והסקוטיות יודע שמותו של מישהו קרוב. יש לו סבלנות והוא ממתין. לאחר המוות, הוא ינקר בבשר המת. כך בשיר נהדר של קובי ויטמן, (שאת שמו לא הכרתי לפני כן) וכך בשיר של רמי קליינשטיין, העורב האורב למותו של הקשר הרומנטי (אבל קליינשטיין מבטיח שהפעם הוא יתעופף ולא יחזור). רונה קינן זוכרת להיות "נאמנה כמו עורב," ואין לדעת האם היא סרקסטית, ורומזת שהעורב איננו נאמן, או שהיא מתכוונת לדבר כפשוטו אבל תעני אסתר מלמדים שהעורב אינו יודע שבועות. טל גורדון ודרור לביא, (שאת שמו לא הכרתי לפני-כן), מלמדים שלא כדאי להתעסק עם עורבים אבל גורדון מבקשת, באותה הנשימה, לא לוותר על חלומות.

העורבים של יונה וולך, לעומת זאת, פונים אל קסיוס כאילו היה אליהו הנביא במדבר, או אולי כמו היה ישו במדבר שהעורבים סיפקו לו לחם, אך הם פונים אליו כמו שאלוהים פנה אל אברהם אבינו – לך לך – וכמו שהתנועה הציונית פנתה אל בניה – והיבנה (כי אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה). איננו יודעים מיהו אותו קסיוס רומי, אבל אנחנו יודעים שהוא ישמע עורבים עד סוף ימיו. האם סוף ימיו קרוב? ערן צור נתן לשיר הזה לחן נהדר במיוחד ורונה קינן העניקה ללחן הזה ביצוע מאלף בהופעה חיה, כשהייתה בת 18 בלבד.

הרצף
מכל זה מתקבל, בעיני, רצף שירים מוצלח מאוד. שמתי כאן רק שירים שאני נהנה להקשיב להם ולמרות שהסגנונות הם אקלקטיים למדי – זמר עברי, אייטיז, שירי ילדים, הקלטה נדירה, שיר מזרחי, פרוגרסיב סבנטיז, בלוז-נשמה סבנטיז, פופ – בין לבין עוטפים את הכול שירי רוק טובים והרבה שירי רוק אלטרנטיבי, נידחים ומעניינים, נעימים ורכים. שירים על אהבה, על נדודים, על בגידה, על געגועים. שירים על רגשות, על נאמנות, על מוות ועל מה לא. העופות הללו שמחברים את כל השירים כחוט השני הם רק סמלים ומטפורות בתוך הרצף והעיקר, בעיני, הוא שכיף להאזין לפלייליסט הזו כסדרה, מתחילתה ועד סופה, ושווה להקדיש לה שעתיים.

|| כל הכתמים בקטגוריה: המלצות ||

תגובות