בתור למיון פסיכיאטרי
פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים
הבחירה היא מונח של תפישה ולא מונח מדיד.
יש עצב בעולם, יש צער וסבל והם אינם שלי.
אני נופל במשקעים שאינם מכתיבים את עצמם.
אני לא מכתיב את המשקעים לתוכם אני נופל.
הנה עצב גדול.
הנה הכרה תלותית.
על מה אני מוותר ובמה אני מחזיק וכיצד.
משקעים שאינם מכתיבים את עצמם. אני.
לחשוב בהיגיון.
אני.
לא הייתי מתבייש מתוך שיש הכרה ויש יש.
מתוך שהדברים.
אבל באם בחרתי ואני מתכוון, איה היא?
התנהגות מוזרה, התנהגות מוזרה,
לא נורמלי, היגיון, אמרנו, להיות כמו כולם?
לא, בטח לא על זה מדובר.
הטוב. הנה, כן. הנה.
להקשיב להקלטה שלי מקריא את השיר