לדפנה

פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים

בדֹפנה של ערמת המוץ
שתי מרות רודפות שלום:
מרת כתנה וגברת בוץ,
מרותיים בנות קשות-יום.

גברת בוץ כולה רוטנת:
"כבר קמטים עוטים פניי.
בי שמש רגבים נותנת
ושונאיי דורכים עליי."

אך כתנה עונה בנחת:
"אל נא לך לבכות, מרה.
שמש – אור וחום שולחת
ושדותיי רודפים אורה."

אך קרקע קשה, כועסת:
"שרשי שדותייך בי חופרים
ופוצעים עורי. נמאֶסֶת
כבר אני מממזרים!"

שוב כתנה רכה, מנחמת:
"מאכל הם לפרות."
אדמה: "שונאת אותן! בנות רפת!
רגבַיי תמיד רומסות!"

מדֹפנה של ערמת המוץ
דַפנה – קשוחה ועצבנית –
בועטת בקרקע בכוח,
שתשתוק כבר. בכיינית.

|| כל הכתמים בקטגוריה: שירים ||

« הכתם הקודם
הכתם הבא »