סיום
פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים
שקט לוטף הגשם בחלון.
אור חיוור,
הבוקר השישה-עשר לסתיו
כמעט זורח.
עמוק בתוך הדומיה שעל פניך
משתוללת סופה נוראה
של ברקים ורעמים
וחושך
ואימא בוכה וצועקת ואתה
מתבונן
בגוף:
יותר לא יהיה.
כל-כך נורא, בצרחה היסטרית, בבכי גדול,
עם דמעות וכל העניין.
אבל רק רעד קטן
בפרק היד
המחובקת מהקור עם השנייה,
בשתיקה:
יותר לא יהיה.