(פקיחות מלאה)
פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים
**
פקיחות מלאה,
רוחנית,
כזו שפוערת
ופוהקת אותך,
בעֹצם,
כאַשִיוֹת נִשַתוֹת,
אדירה ותבולה –
תמיד היא לפותה
בשרירות
של הכושר לספונטניות,
שבהעדר מחויבות גמור,
בהעדר
הסללה:
העתיד,
כשמתוכנן וערוך,
מצר ומכביד
ויִשלֶלהַ.
אני כמה לאותו אושר פנימי
עמוק ונשכח של ההכרה
המוחלטת בחיי כי הנם
ובקיום כי טוב ולחירות-
הרוח הנגזרת ממנו.
מעִם
שלווה זו, חייכנית
ופועמת. לבבית. מעמה
אבוא לכדי ישוב
הפרוצדורות לְהַבַי העולם
הזה,
ובה, אתקון עיוותיי.