שירים נוספים:

• תומו של גדי
• (שקדמונים ונפארים ממך)
• תוך-תוכי
• שלהבת (…)
• בתור למיון פסיכיאטרי
• עד כמה את
• תש"ס
• (שת את חוטי יורי)
• כשאני מוצא מקל
• אותיות שחורות
• עומר שוכב במיטה
• מאז המלחמה
• עצב
• (אני נע ונד)
• מראות לאינסוף

אסופות:

• תיאולוגיה יהודית
• שלווה אינסופית
• אותיות שחורות
• מתוך יומנים ישנים
• שירים

רעב

פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים

רעב מאכל בשיירי גופותינו –
בשר יהודים להרוות צימאונו.
הרים של מתים. הרות מעלינו,
עוללן נאלם ברזונן עד כיליון.

יתום מהלך ביערות לוחמינו,
מפזם נעימה של אמו ששורפה.
גש הלום, קרב-נא, בואה, טעם מבשרנו,
הרי סבל כזה טורף כל היגיון.

ואביו שעבר על מתי הרכבת,
בין גדרות של חשמל, תחת כתובת ברזל,
משחרר את עצמו עד אבדן נשימה.
מול מקלחת אחיו מאבד את האל.

ובמה יאמין? אן הנפש מונפת?
מאבד את גופו – גופתו החולה.
יאמין באקדח שהוצמד לקרקפת,
בחיוך של חייל שהונצח בתמונה.

תולעים מאכלות בעובש עורנו.
עצמותינו כמהות אל קרקע בתולה:
אדמת קודש, אדמת יהודים שיישבנו –
זיק חיוך בגולגולת מאוד חלולה.

אלוהינו. עננו. שובה אלינו.
נחזור, נאמין, אם תיתנה תשובה!
גש הלום, קרב-נא, בואה, טעם מבשרנו
ונדע: לחכך מיתתנו ערבה.

רוח אפינו,
ההייתה מעולם?

|| כל הכתמים בקטגוריה: שירים ||