בלילות הקיץ החמים
פורסם בתאריך | 2 במאי 2019 | בקטגוריה | שירים
בלילות הקיץ החמים אני שוכב במיטה עירום ומתכסה רק בסדין,
והחושך טוב אלי, אבל שובב, ומצייר לי צורות.
הקירות נעלמים והחדר מתרחב והולך לאינסוף. המיטה נמתחת ונמתחת.
ואני קטן ואחד.
אני כל-כך אחד.
אם רק הייתי שניים, או שישה, או מיליון, והייתי בהמוני ממלא את
המיטה המתוחה.
או הייתי אומר: לא טוב היות האדם.
לא טוב היות האדם.
מזיע וקטן,
מחליק אצבעות לאורכי ולרוחבי.
אם רק היה לי מישהו, לחלוק אתו את המיטה,
לערבב זיעה בזיעה.
אם רק מישהו היה מחליק אצבעות לאורכי ולרוחבי
או מחבק אותי קרוב כל הלילה,
כמו סבתי שהייתה במחנה מחבקת כל אחד כדי לא לקפוא
ולפעמים גילתה בבוקר שהיא מחבקת גוויות.
אולי מישהו היה אוהב אותי
אולי אם הייתי יפה יותר
אם הייתי בלונדיני עם עיניים כחולות
אולי היה מחליק אצבעות לאורכי ולרוחבי
ולילה אחד לא נרדמתי כי עקצו אותי יתושים
אחר-כך הדלקתי אור ובאצבעות חלקות
מעכתי אותם אחד אחד על הקיר עד שמילאו אותו בהמוניהם.
לא ספרתי כמה היו שם, אבל לאף-אחד מהם לא היה שם.
ובכל-מקרה, גם אחר-כך לא נרדמתי.