חדר השינה שלי בתל אביב

פורסם בתאריך | 14 בינואר 2019 | בקטגוריה | ריהוט

כשעברתי לדירה שלי בתל אביב חדר השינה שלי היה ריק, מיושן ומכוער.
היתה בחדר השינה תקרה מתקלפת ומנורה תלויה, פשוטה, כמו באתר בנייה, כזו שרואים לה את החוטים מתוחים מתחת לפלסטיק. היו בחדר טפטים ישנים על הקירות. זה היה מאוד רטרו אבל גם מאוד מכוער. כשקילפתי אותם מצאתי מתחתיהם קירות מתקלפים בצבע בז' של זקנים. היו בחדר ארון קיר בצבע בז' של זקנים, מיטה נמוכה פשוטה, מנורה עומדת וארון בגדים מצופה פורניר מבריק של זקנים. בדלתות היו זכוכיות עם פיתוחים. זה עושה אותן, כביכול, אטומות למחצה. זה היה מקובל בשנות השבעים והשמונים. זה ממש מכוער בעיני.

רציתי שזה יהיה חדר השינה שלי ושהוא יראה כמו שאני רוצה שחדר השינה שלי יראה.
החלפתי את הנורה בארבע נורות לד שעובדות על עמעם ובניתי גוף תאורה מעץ וזכוכית חלבית. צבעתי את התקרה בכחול וגם את ארון הקיר. צבעתי את הקירות בלבן-שלג ושייפתי את כל הרצפות במלטשת, שיבריקו. קניתי שטיח במבוק. החלפתי את כל השקעים והמתגים בחדר וצבעתי אותם בכחול. בניתי מעץ מתלים לווילונות וקניתי ווילונות לבנים. בניתי שני עציצים עצומים מעץ ושתלתי בהם צמחים. בניתי מדף קטן מעץ לכל המזכרות והמתנות שקיבלתי בחיים ותליתי אותו. הדפסתי על קנבס שלוש תמונות שאבנרוש צילם ותליתי גם אותן. החלפתי את הידיות בדלתות וצבעתי אותן בכחול ואת הדלתות צבעתי בלבן-שלג. החלפתי את הזכוכיות הישנות בשתי הדלתות: בדלת אחת קיבעתי מראות וצבעתי את הגב שלהן בכחול ובדלת השנייה קיבעתי זכוכיות שקופות.

וגם בניתי את כל הריהוט בחדר: מיטה, שידה לבגדים עם שלוש מגירות, שולחן עבודה וכסא.
אני בסך הכול מרוצה מהתוצאה.