הדאנג'ן שהיה לי בירושלים

פורסם בתאריך | 14 בינואר 2019 | בקטגוריה | ריהוט

כשגרתי בירושלים הקמתי לעצמי דאנג'ן באחד החדרים בבית.

הייתי אוסף ברזלים מאתרי בנייה נטושים ומכל מני אתרים נטושים ומוזרים שיש בירושלים. היו לי חלקי גדרות, עמודים וחלקי מעקות מכל מני סוגים. חוצמזה, קניתי לעצמי מגפיים, כפפות, שרשראות ברזל, מחבט שטיחים, חבלים, מנעולים והרבה צעצועים מכל מני סוגים. זה היה חדר קטן מאוד, אבל מרוהט ומאובזר בצורה מרשימה מאוד ונשלטים היו מגיעים אליי מקצות הארץ. ריהטתי אותו ועיצבתי אותו באופן מאוד יפה ושובה לב.

גולת הכותרת היתה בדמות שני רהיטי ברזל כבדים ומרשימים מאוד שבנה עבורי אחד הנשלטים שלי. הוא היה פסל והתגורר בלופט ענק בדרום תל-אביב, שהיה גדוש בפסלי ברזל כבדים ויפים שהוא בנה. פעם ביקשתי ממנו להכין לי כלוב ובפעם נוספת ביקשתי ממנו להכין לי סלינג. בשתי הפעמים – מברזלים שאספתי והבאתי אליו ולפי תכניות, שירטוטים ומידות שנתתי לו. את היריעה של הסלינג קניתי בחנות לחומרי בניין ונתתי לחייט לתפור עבורי. הייתי מאוד גאה בכלוב שלי, בסלינג שלי ובנשלט שלי.

הייתי נוהג להביא את כל הציוד הזה גם לאירועי בדסמ שהפקתי.

« הכתם הקודם
הכתם הבא »